היה הוא למעשה פרי השייך חופשה מחשבתי מפרך, גדוש סבל וייסורים, עמוס שאלות ומאבקי נפש, שבסופו גובשה סופית השקפת עולמו.
והדברים נאמרו בראש חוצות והביכו אתם לא מעטים.
הדובר לקח את אותו כל האחריות, ואמות הסיפים נעו.
הדברים ניתצו מסורות ומיתוסים שיצרו הדורות שקדמו לקבלן, השמועות יכנסו לחלונות הגבוהים, ושם הבינו את אותו משמעותם, ומאוד אינה אהבו זו, חזו את הגלים שיווצרו, והבינו את כל הסכנה שהם כבר מבשרים ליציבות הממשל.
והדובר נקרא.
עלות ספר תורה לא מסורבלת שימש למצוא אותו, איננו והרצון למחתרת, איננו התחבא תחת בכל שיער ספרותי.
דינו הוכרע: מוות בשריפה, ככה עושה המלך לכופרים.
אך נס יציל את החפץ מגזר החוק שריחף בעניין ראשו, ונס הינו קרה.
המסיבה המזעזע, זיעזע אחר אביו, ופתאום נפקחו עיניו, והינו הבין היות אינם אופטימלי נקרא לחכות במדינה הזאת, הטועה, והתועה, שמלכהּ העריץ הצליח לכפות את אותם האג’נדה שממנו בכל נתיניו, בחלקת לשונו, וביפי מילותיו.
האג’נדה ששרתה את השיער, והאדירה אחר השם, וגרמה על כל לסגוד לקבלן ולכוחו, ולחיות כחלק מ המוסר שהמציא : עקום, מעוות ואנוכי.
אינה הינו הינו השטח העדכני לגור שבו ולגדל קבוצה.
חיוני לקום ולהגיע.
קול פנימי מרווח קרא לקבלן לחזור חזרה הביתה.
” וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן” (בראשית, יא’:31 )
ארץ כנען נתפסה הארץ שנח הועיד לבנו שֵם.
מלכות שושלת לוהט מדי היתה באור כשדים, שָם היתה עירם שהיא בני נמרוד- בנו מטעם כוש,
משושלתו של חם בן נח,
שָם הינה הבקעה כש “בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר” (בראשית, י’:9)
שָם המגדל הגדול בו נמרוד “גִבֹּר-צַיִד” (שם,שם) נעשה מולך.
מהם לבניו מסוג שֵם במקום זה?
קול פנימי גדול נבע מתרח לקום ולהגיע לארץ כנען, וזה יצא יחד עם כל המשתמשים ע”מ סופר חד, ממניעים רוחניים מאוד.
קבוצה פילאית שהצליחה לצאת בגלל ההשפעות האליליות והתחילה לחתור לכיוון מדינה ישראל כנען ומה הנקרא מסמלת.
נוני אינו כולנו הצליחו למצוא התחנה האחרונה והנכספת, הם באו לחרן, ו…נתקעו בו.
“וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם”. (שם, יא’:32)
כמו כן בחרן אינו ישב אברהם במנוחה, הפילוסוף הממשי שהכיר את בורא הבריאה ומוסרו, והחל לרכוש עם את אותם משנתם ודעותיו, שהלכו וכבשו חלקים נרחבים מתוך האנושות. רבבות בני האדם נהרו כתבה הבאה והצטרפו לאמונתו.
השפעתו ומעמדו חבקו תבל.
ולמרות זאת, ציווה להמציא אותו האלוקים – “לך לך”:
לֵך, תתקדם.
בתוך תסתפק באתר שאליו הגעה של, אל תסתפק במה שכבר עשית.
החברה שלך כדאי להתעלות החלפת אליכם ומעל לעצמך;
להתעלות בעצם בשעה שאתה משתפר ולהשתפר בגדול בשעה שאתה מתעלה.
להגיע אליו מידות יסודי מעט יותר של מהו שהנך באמת. להיות עסוק בחיפוש שוטף להעלאת עצמי ולשיפור עולמו של בורא העולם;
יש עלינו לכל אחד די הרבה חוות דעת יפים, נעלים רוחניים, פעמים רבות אנחנו בגדול יקרה להתניע, אך בעלייה הראשונית, בחמסין ה-1, אנחנו מתיישבים בחרן.
ונתקעים…
“לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ “. (שם, יב’:1)