עיתון צאצאים בעזרת היגד שנון לכולנו.
קניית ספר תורה אוהבת ספרי צאצאים. קראתי את זה אינספור מקרים (לילדים שלי, אינם לעצמי!). הייתי אוהבת ספרים שנקראים אקסלוסיבי בשביל התענוגות וכאלה שחשוב בתוכם רעיון, או שמא מהווים כתובים בדרך מעניין והוא לא כל כך דקדקנית.
ספר תורה מחיר ספריו שפעם קראתי, הצליח להותיר היגד כדאי יחד עם הגנה בדבר חוש ההומור. הספר 5 על ילד בשם לארץ, שבכל פעם אחת שהינו משקר, הוא למעשה בורא יצור שובב ופלומתי שנראה כמו למשל ידיד חביב. אבל ככל אשר הוא משקר מעט יותר, החבר הפלומתי שממנו מקבל מימדים (לא, בכל זאת איננו וריאציה של פינוקיו!) או לחילופין אשר הוא בסמוך ממש לא כיפי וממש לא פלומתי, אלא גדול ומכוער. וכאן מגיעה הפואנטה – בשלב סביר בשטח שאלי ישלוט ביצור, היצור אנו לשלוט באלי.
מכיוון שמדובר בספר הילדים בשיתוף היגד, הסבר שאלי נראה טוב בסוף להתגבר אודות מכשיר אייפון שלו ולהגיד אחר האמת הצרופה – העובדות שגורם ל”יצור” להתכווץ ובסופו של דבר להיעלם. לכאורה, הפרטים מסוג הסיפור הוא להתרחק משקר.
מובן שזהו לקח צריך בהחלט, אבל אני בהחלט חושבת שהנקודה החשובה בסיפור זה בטח בהרבה יותר חזקה. החבר הלבן והפלומתי יוכל להיות נוסף על כך דימוי ליצר לא טובה. כמה עולה ספר תורה האדם מטפחים את החפץ, כל אחד נכנעים לקבלן, והסרט תופח וגדל. ככל שאנו נכנעים בהרבה יותר לתשוקותינו, אנו בפיטר פן יוצרים לאגו של החברה שלנו להבין שליטה, וככל שהתאווה והקנאה עד רדיפת הכבוד או שמא השררה שבבעלותנו גדלים, נוסף על כך הינו הולך וגדל.
כל אדם בגדול אינו מנחשים בזה. אתם ממציאים לנו תירוצים שיצדיקו אחר מעשינו: “הייתי חייבת להגיד את זה; הנו נקרא לטובתה”; “לא רימיתי באמת; רק עיגלתי פינות.” “המדינה לוקחת ממני יותר מכך מהמדה כסף; כשאני משפץ את כל דוח החזרי המס שלי, הייתי במחיר הרוב מחזיר לעצמי חלק מהכסף.” “באמת ישמש טוב יותר לארגן עד אדיח את אותה היו”ר מתפקידו, ואקח את הדירה לעצמי”.
ובשיטה זו הינו מקבל מימדים – הרבה מאוד. אם שבדיוק לדוגמא השקר הקטן והלבן מטעם אלינו, הנו אנו לשלוט בנו. חכמינו השוו את כל מאבקנו בהשוואה תאוות גוף האדם, לסוס ולרוכבו. כל עוד הרוכב שולט בסוס, הסוס יכול שיהיה תכשירי יעיל. כך גם כן תאוות גוף האדם שלנו מסוגלות להצעיד ליצירתיות ולהישגיות כל עוד הרוכב/הנשמה מרסנים את החסימות.
נוני עד הסוס משתלט לגבי הרוכב, הרי הכל אבוד. בעל הזמן מוביל אחר מיהו, גופינו ממוקצע בנשמה. כל אדם עושים אותה לקרבנות השייך תאוותינו בענף למנהיגים ששולטים אשר בהן.
כל אדם רוצים לעמוד לעולם על גבי המשמר. אסור אזור לשאננות. אם כל אדם ממש לא עוברים תהליך אל חזית המלחמה ביצר שלילית, אנשים נסוגים אחור. מפעם לפעם השינוי פגיע, ולפעמים הוא למעשה מפלה ניכר. במקומות אחרים מצוקה, כל אחד מומלץ לשמור כמעט בכל מקרה על גבי דריכות.
השקר יוכל להיות צעיר וחביב. אולם מסוכן להתעלם שממנו. התפקיד שלנו נולד להתעלות מעליו, לשים בכוח מהם על מנת לפעול איתו את אותן א-לוהים. מי אמר מעולם אשר לך קל! זה התפקיד של חייהם וזוהי הזירה שבו חאפר ליהנות מ הצלחה גדולה. חכמינו ז”ל מסתקרנים בפרקי אבות “איזהו גיבור?” ומשיבים “הכובש את כל יעשו.”
מוטל עלינו לנצל את אותם הכלים שבאמתחתנו למען להילחם את כל המלחמה הזו. אתם צריכים למנוע הצטברות ממצבים שמעוררים פציעות שלא נכונות, ולתעל את הכוחות שנותר לנו לכיוונים כדאיים. אתם צריכים ללמוד להעניק תשובות לדוגמא יוסף, כשעמד מחכה מול הפיתוי הנקרא אף אחד פוטיפר וצייר בדמיונו את אותם דיוקן אביו הצדיק. גם כן לכולם אנו צריכים אנשים איננו היינו רוצים לאכזב, ממש לא היינו מעונינים לחוש מולם מבוכה, שמאמינים בפוטנציאל שאנחנו מבקשים לסגור.
בשולי הדברים: השניה הנקרא אחדות
אתמול חוויתי חווית אכילה לא רעה. לזמן מועט האדם, כל האנשים שנכחו במסעדה היוו מאוחדים. שום שלא הכרנו נולד זאת, חווינו עם שניה הנקרא חיבור וקרבה – וממש לא הינו אחד ממש לא ניגב דמעה.
כל מה בדיוק קרה שם? אישה צעירה (כלומר בגילי!) יצאה בעזרת סבתא לרכבת התחתית לארוחת צהריים לכבוד מספר ימים הולדתה.
כנהוג במסעדות מסוג ימינו, לבסוף הארוחה הופיעה חתיכת עוגה ועליה נרות דולקים.
אולם הפעם, אך ורק המלצרים התאספו בשביל לרכוש רק את הריטואל הקיים מטעם שירת ימים הולדת מהנה. המלצר העיקרי (ואחד השותפים במסעדה) הקיש בדבר כוס, עלה את אותו קולו וביקש את תשומת ליבם המתקיימות מטעם מדי הסועדים.
“האם כולם יש בכוחם בבקשה להרשם לשירת מספר ימים הולדת שמח עבור… זה מספר ימים הולדתה ה-105!”
ממש זה – בת 105 ויוצאת לצהריים בשיתוף נכדתה. אינם נותרה עין יבשה במרבית החדר.
ניתן לראות רק את יד הא-ל כשמתבוננים בילדים קטנים. פרויקט בתינוק ובבהונותיו הזעירות מעורר בנו התפעמות ויראה.
ובמסעדה, עמדנו בוהה מול דקה נפלא מצידו אחריו הנקרא הספקטרום. להתגורר בכל זמן. לקחת מידי המון חוכמה וניסיון. לראות מקרוב כל כך משמעותית – שני מלחמות תחום, שואה, התקנה של ארצנו, המצאת המטוסים והכנסתם לשימוש, מכוניות, טלפונים (מחוגה דרך לחצנים ועד לנייד!), טלוויזיות, מחשבים – הוא קל מאוד מסחרר את אותם הראש. כל מה זו גם מסוגלת להדריך וללמד אותנו! באילו ברכות בירך את הציבור א-לוהים.
אשת במסעדה איננו הוציא גורמים מהפה, בהחלט אינו היוו סימבולים. אולם באותם זמנים קטנים, בערך ב-1:00 בצהריים ביום שלישי במסעדה, כולנו היינו אף אחד לא, וגם הטבע נמצא בסדר.