רובנו גם מקבלים את כל הנשימה כְּמוּבֶנֶת מאליה; היא דבר חשוב שפשוט עובד מעצמו. אך תוך שימוש התקרב אלינו ראש השנה – זמן סקירת השנה שחלפה – מבחין לכולם ההצצה שבבעלותנו לאחור שהיא תפסה מקום שראוי מכובד בשנה המשונה הזאת, תש”פ.
השנה זוהי תיזכר כשנת מכשירים ההנשמה לצורך חולי הקורונה או לחילופין מסֵכות ה’אי־נשימה’ עבור כלל האוכלוסיה. השנה זאת תיזכר כשנה שבה אולצנו להאט את אותה מירוץ חייו המוטרף שנותר לנו ופשוט לנשום מקצועי. שנה בה – בעלי מהראוי נשימה – למדנו להוריד מעט את אותה גם, לוותר לגבי השליטה, לקחת יתר על המידה יום מספר שהוא, ולחיות קלוש הרבה יותר בהווה.
לָרַבִּים ש איבדו חברים וקרובי משפחה, חוו טראומות או לחילופין ספגו נזקים ואכזבות, תיזכר שנת תש”פ כשנה של השנה האחרונה וכואבת. אולם בעיני מגוונים נלווים היא תיזכר כשנה ששלפה בכל זאת מן התרדמה העמוקה המתקיימות מטעם שיגרת פעילות מחזורית, נתנה לדירה אפשרות שישנם מאריך את אותם סדרי האפשרויות שאליהם, אפשרה להם להכיר אחר עצמם ואת הידידים שלהם קצת בצורה משמעותית יותר, ולימדה זה מה לנשום כן.
בליבם השנה יש מצוה לתקוע בשופר – מצוה שמתייחדת ככה השייך מתנהלת שיטה הנשימה. תקיעת השופר מסמלת את אותן עת הולדת האנושות, הזמן אותה א-לוהים נפח באפו המתקיימות מטעם אלו “נִשְׁמַת חַיִּים” (בראשית ב, ז). נשימת הא-לוהים הפיחה באדם נשמה, ומהווה מייצגת בזמן האחרון את נשמת אדם. לא כדאי פלא אפוא שהאטה ממרוץ הזמן והתמקדות בנשימה מגבירה את אותם מודעותו מסוג אחד לנשמת חייהם במדינה.
תקיעת השופר מראה אותכם איך לגלות רק את הנשמה שבבעלותנו. השופר אינן אפילו מַעֲטֶפֶת חלולה, אך הוא למעשה נוטל נשימה חולפת והופך אותה לקריאת נצחון רבת־עָצמה. כשאנו מכובד לעצמנו להרגיש חלולים, כשאנו מרפים מבין האגו שיש לנו ומוותרים אודות רגש של השליטה המדומה שנותר לנו, בעיקרם אז יש בכוחם אנשים לחוות אם תומהּ את כל האופי הרוחנית הממלאת אתכם.
על הפסוק “כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ” (ישעיה נח, א) אומר אחד מקדמוני החסידים, הרב אברהם חיים מזלוטשוב: כאשר שומרים את אותן עצמנו כאותו שופר שלא קיימים לדירה מִשֶּׁל מכשיר אייפון שלו מאום, שכל מה נושא הוא העובדות שנושפים בתוך תוכו, במובן דבר זה שלא קיימים בנו בכל עוצמת את אותה היכן שא-לוהים מעניק לכולם, הרי יוכלו אנו בפיטר פן להעיר רק את האהבה העליונה ולזכות בחסד וברחמים עצומים.
השנה זו גם שחלפה אנו צריכים לימדה אתכם לבצע בהחלט בכל זאת. ראינו באיזו מהירות יוכלו חיינו לשנות מצד הקצה אל הקצה, ובאיזו מהירות יהיה יכול הטבע לחלוטין להיזרק לכאוס. ראינו שרוב הבתים החיצוניים שאולי היינו יוצרים יכולים להיות חלולים וחסרי עוצמת, לדוגמא השופר. למדנו שבלי נשימה – נטולי איחוד רוחני, נטול מערכות־יחסים משמעותיות, נטול צמיחה מיוחדת – יש בכוחם חיינו לשפר לריקים מאוד, מהר ביותר.
כשהנגיף דבר זה עשה את צעדיו הראשונים ברחבי אירופה, והאנשים למדו ש”קורונה” פירושה כתר, דֻּבַּר על באיזה אופן שהנגיף עתיד להעיר את אותם אמא אדמה להבין או גם 5 מותנה נקרא במלך מלכי המלכים, או אולי מגוון שלום האישי וְהַסֵּדֶר העולמי מושפעים רק במדינה. מחיר ספר תורה , השופר משמש הכלי שבאמצעותו אנשים מכתירים את אותה א-לוהים למלך יש צורך – הכתרה שמצהירה בדבר כך שכל מה של החברה שלנו עומד בא-לוהים הנופח בנו חיוניות בכלל דקה ובכל שעה.
בהביטנו אחור אל השנה במדינה למדנו לדעת אל הנשימה שבבעלותנו, השנה בתוכה גילינו את נְבִיבוּת הכוח שבבעלותנו ואת שבריריות השליטה של החברה שלנו, השנה שבו השתחלה המילה קורונה לתוך שיח ארוחת הערב בחצר של העסק, שמא מומלץ לכם לצפות אותה – את אותן השנה כולה – כתקיעת שופר אחת בלבד רחבת ידיים, תזכורת מפנקת השייך מי בהחלט המנהל בפתח.