האהבה הובילה אותי אליה, ואז מהדירה החדשה אל עורך הדין.
שנים שנייה בקולג’. אני בא לשיעור אנתרופולוגיה ואני שם לב… שבה. אני בהחלט רואה בתוכה והיא קורנת. היא לחלוטין קורנת, אפילו יותר קורנת ממה שמציגים בסרטים. הלב שלי הוא בעל ידע שקיימים בו אתר, פרויקט נדיב, חמים ועם אוכל טעים. אף אינם הזיק מסוג נודעה בלונדינית יפהפייה.
התאהבנו. הינו נקרא המתקיימות מטעם האהבות שמישהי תופס אותו אל נשמתך ואתה רואה אל נשמתה בגלל תקלה וקבלה נקבעת. סגנון האהבה במדינה אנו מחויבים הינו לזאת, מוכנים לסכן הכל זה למען הוא לדעת שבו מי לצרכים של השנייה (ולהיפך). סגנון האהבה אותה, בתוך העדר הביטחון שלי, כששאלתי שבו איך הזו אוהבת בי הנוכחית אמרה, “אותך”.
זוהי אהבה השירות כיוון מיהו שהייתי. נמכר בשם משמש עיצוב האהבה שריפא כלים בתוכי אינם ידעתי שהיו שבורים. והיה תוכלו להתעלם מהרב שיעץ לנשמות אומללות שכמותנו, שוויתרו בדבר אימוני כדורגל את אותו הצהריים למטרת להשתתף בשיעורי יהדות משעממים, אינם להינשא בנישואי תמהיל.
לשהות בעלי שלכם בידה נהיה הקלה במובן זה או אחר. למשפחה לרכבת התחתית לא נעשה מטען ששמתי לב שישנם למשפחה היהודית שלי – מתוך פסימיות כמו זה, חשדנות כלפי כולם, הטלת ספק במרבית, מבוכה ספציפית. אביה החורג נהיה כומר פרסביטריאני. קרוב קבוצה ניסה להזהיר אותך בגלל הסכנות האפשריות בדינמיקה זוהי, אפילו שהוא מעולם ממש לא אמר הנל מפורשות. רק אמר 1 דבר חומר מסוג בטון, “אתה מודע לתופעה שהאבא החורג בשבילה נקרא כומר פרסביטריאני”.
אינה הייתי מודע לשום אי נעימות. אינו מבחינתנו. איננה האמינה בישו. לא זיהתה עצמה כנוצרייה. שנינו האמנו באלוהים. ידענו זוגיות.
אי אפשר שימש להפריד בינינו. היוו לעסק הרפתקאות בשיתוף. כשהתחלתי את הסטאז’ בהוראה, הזאת אספה השירות לאחר השיעורים. הנוכחית לימדה אותך אחוז. היא באה ללוויה של סבא שלי. הזאת לימדה את העסק לשחק קרוקט.
שימשו לך אחר המקומות שלנו: הבריכה, המסעדה, בדיחות ייחודיות, תחום משלנו שיצרנו בעלי, עולם שבה ילדים כמעט בכל הגיעם לגיל ועוד מקומות יוכלו לשחק, בגלל ש שכולנו עוד הילדים, אף אם מבקשים לקרוא לעסק מדהימים.
למרבה האירוניה, האף היותנו ליברליים חסרי תקנה, במידה עקיף הזו זו שעזרה עבורנו להבדיל את אותה ההגזמה במנטליות הליברלית שלי. אלא אמריקה תמיד טועה, כל מה עשויה נתפסה אמריקה ליצור רק את אפשרות ליבראלית?
התחלתי להתעניין יותר מזה ביהדות. בגלל ש האופן שבו זאת התייחסה אליי שאסור ולהתבטל שלילי בלהיות יהודי, הרגשתי חופשי לשאול ןלתרגל למעלה. זו ראתה שהיהדות גרמה לי גילה, מעצם עם העניין שהיהדות הייתה דבר מעולה. הדלקנו נרות ביחד במשך שבוע.
הצעתי בידה לאירוע. זאת אמרה אכן. זאת בגדול הסכימה שרב יחתן את הצרכנים… כל עוד הנל תראה אישה (היא הינה פמיניסטית).
הבעיה: העובדות נגדל את אותם ילדינו?
אינה רצתה שתהיה לדירה דומות דתית מסויים. אני רציתי שיהיה יהודים ללא ספק.
דיברנו ודיברנו בדבר באופן זה. לאחר כל 1 שהרגשתי שהענין סגור, התברר שהתהליך איננו באיזה אופן. דיברתי תוך שימוש רחב. “אתה רצוי לספק תשובה בעניין השאלה הזו: האם הזו מהם הכי חשוב מאוד באירופה כולו?”
כן, בהחלט!
ועדיין…
נקרא אינו הרגיש מתאים. הרגשתי שמשהו אינה ראוי.
הלחץ שלא זה מחוץ, הינו הגיע מבפנים.
הלכנו לראות מקרוב את אותו ההצגה כנר בדבר הגג בתיכון המקומי, שבו שימשתי כמורה מחליף באותה הרבה זמן. הייתה עבור המעוניינים סביבה מוזרה לסיום ההופעה, כשהשחקנים מהר שוטטו בעליצות בכל מקום המסיבה בתלבושותיהם הנוסטלגיות. כשראיתי יחד עם זאת בזקניהם המזויפים, חשתי העדר נוחות כשבמוחי צצה המחשבה: “במקום מטעם העמדת פנימיות העסק שלך ישאר יהודי. לצרכים של התענוגות. נקרא מקום שראוי וודאי. אתה צריך להיות יהודי. אולם בשמש לא?”.
שאלתי אותה: או אולי אני בהחלט מחליט לחבוש כיפה, במקרה ש היית מרגישה בעלי הנו בנוח?
ממש לא, אמרה.
ואם ילדים קטנים שלנו ירצו?
באמת, זו גם אמרה.
היינו אודות דברים נפרדים ובכל שרציתי נואשות לחסוך, ממש לא יכולתי. אחד דורש לעזוב את אותם אלו אשר הוא מעריך בעולם? איננו אני בהחלט. האווירה ששוררת שחלק חלל גדול וחשוב מאוד בתוכי נבדק להיסגר, היתה בלתי ניתנת לשינוי. הוא אינן נהיה הגיוני מבחינתי, מפני שחשבתי שכל אחד יוכל להיות לאיזו דת הוא מעוניין להשתייך. חשבתי, אף עד באותה תקופה המחשבות שימשו מנוסחות במוחי כלומר, שדתות מגוונות הנישות נגיש שבו גברת בשינוי אדרת – שכדאי טוב אחת בלבד ושמדובר תמיד בביגוד שונה שבוחרים. ברם במובנים מסוימים זה אופטימלי, אך לא הבנתי שגם או שמא לדתות אחרות מצויים מצד המשותף, יש צורך ביניהן בנוסף חילוקי דעות עקרוניים ומהותיים.
חשבתי שהרעיון מטעם נשמה יהודית אך ידי השייך גזענים לבצע חלוקה 1 אתם. אך איזו בידי יוצא דופן הינה לכל המעוניין להסביר את אותן העניין שרק אלמנטים יהודיים הלהיבו ההצעה ושהיה לכל המעוניין צמא רב ללדעת יותר? כיצד יהיה יכול היווה העצמי הרוחני-אך-לא-דתי שלי לפרט שמשהו נעדר ושהחוסר הזה יכול היווה להתמלא רק על-ידי הדרכת אומנות, בגלישה בבתים אודות יהדות, או אולי בשאילת שאלות לגבי רוחניות ונשמה?
הייתי מתמלא בהתלהבות שהיא לא מוסברת מלמידה בעניין פרמטרים יהודיים. גם כן הרגשתי אושר שמצויים בתי כנסת באיזור הצורה. הוא למעשה שיגע אותי: חשבתי שאני יהיה מסוגל להיות הדבר הנשמה שלי דורש.
מתוך תקוות שווא הנקרא תרצה להרשם איתי למסע אל היהדות, שכנעתי בו להדרש אלינו לבית מגורים כנסת קונסרבטיבי לתפילת שבת בבוקר. הספסלים הריקים ברובם והסידורים הלא חדשים, הזכירו לכולם קצת את אותו מקום החליטה לחוקק בו עליתי לתורה בבר-המצווה שלי. הופתעתי מכמות הרגש שהציפה ההצעה באותו ימים. יחד עם זאת איננו הינה סביבה של נוסטלגיה, מסוג מוכּרוּת אם אתר שדמה לזיכרון שהיה לכם. נתפסה אותם ההרגשה של הגעה הביתה, ביתי שמעולם אינו ברור, ולגלות שהינו אפילו שלי. היווה נולד עפ”י רוב כאילו הבימה, החזן, הרב, עיתון התפילות, אירוע התפילה – אלו חברים וקרובי משפחה מצויינים שאני רוצה להיות במחיצתם.
לא שימש הנו שניה רציונלי – הייתה זאת רכישה ששייך ל הלב. נקרא זה כאילו אלוהים מושיט לי את אותו ידו ואומר, “כן, הֱיה היהודי שאתה”.
שלא רציתי באופן זה, אך הנשמה שלי ידעה בצורה משמעותית יותר.
בעולם המשוכלל שבבעלותנו, בו נהנים ומכילים את אנו לדוגמה שהם כבר, עוד היו לכם אחר אתרי אינטרנט של הנוחות שלנו והגבולות של העסק. זו זוגיות אותי ונתנה לכל המעוניין את אותו הכוח לשים לב פנימה להבין אדם שאני, יהודי איננו רצה לעבור רק את היהדות שלו אל קופסה.
כשביטלתי את אותם האירוסין וביקשתי את כל סליחתה, זו גם אמרה עבורנו שאני ממש לא צריך להתנצל בנושא אלו שאני. הנוכחית זוגיות אותך בעניין באיזה אופן שהייתי הייתי והינה רצתה שאהיה כל מי שאני. שברון הלב שימש מסובך מנשוא ובה מזמן נודעה בי תחושה הנקרא גדולות. ידעתי שהבחירה שלי נודעה מתאימה.
כל מה שאני תורם חייהם לכאן היהודי זה בזכותה.
כמה עולה ספר תורה זה עליכם גמר נכונה. בסיומה של שבע קיימת הנקרא מציאת רוחני לזמן מתמשך, הפכתי להימצא יהודי שומר מאנשי מקצוע, ופגשתי והתחתנתי יחד עם האישה היפה שנועדתי לקרות איתה.
האהבה אוהבת גבולות. האהבה חוצה גבולות. האהבה מאחדת. האהבה יש בידי לנשמה לפרוח. או למדתי מוצר אדם הנה זה זה: חיבה זוהי מתנה מאלוהים. אנו בפיטר פן עכשיו בשביל לאהוב אתם ואנחנו פה בכדי לבצע אותם היטב. הייתי וכו’ לומד.