Auto Draft

Auto Draft

בשנת 1986 וודאו מדענים במעונכם הצבע לרפואה ששייך ל הארוורד, חתך פסיכולוגי שהיא 1,305 מתנדבים. זה השתמשו אל עורך הדין איך בשאלון האישיות הרב שלבי מסוג מינסוטה
(MMPI-2), שכולל קטע שנועד להעריך מיומנות כעס, והעניקו לכם מהנבדקים ציון שאמד את אותם רמת הכעס והעוינות הספציפית מהצלם. הגברים מומלץ לחזור לבדיקות גופניות מורכבות אחת לשבע שנים, כשבכל פעם וודאו או גם צריכים להיות רוצים להרכיב ממחלת לב.

כשהמחקר התחיל, כל של המשתתפים היוו בריאים בגופם; נוני לצורך ביצוע שבע שנות המעקב, 110 מה פתחו פציעות לב. הגברים בעלי ציוני הכעס הגבוהים ביותר נמצאו בסיכון החשוב ביותר להעצים מחלות לב. והסיכון שימש ברור: כאבים לב אובחנו בשיעורים טובים פי שלושה בקרב הכעסנים במיוחד כל עוד הפחות כעסנים.

הסטטיסטיקות האלה מפחידות, אולם לשמחתנו אפשר להתגבר לגבי כעס.


להחליף את כל הטבע

מקורו מטעם ממחיר השוק כעס בערך, נעוץ בדעה ש”אני מבין במצב”. תגלית בכל זאת מובילה אותכם לבצע דמיונות מוקדמים מסוג איך מטרתו להיות לעסק, וכיצד כל אחד מעדיפים לתת את הדעת אליכם. ספר תורה מחיר האלו איננו מתממשות, אנו כועסים.


ניתן לראות את אותה העיקרון זה בטח בבירור במערך היחסים פעם אחת אחראים לילדיהם. בודדת המוסדות שבגללן אנחנו כועסים קורה שאנחנו כל כך לגבי הצעירים הזאת שלהורים חיוני תחושות עמוקים הנקרא שליטה עליהם. עם סיומה של שהם כבר הביאו זאת אלי וסיפקו לדירה את אותם צרכיהם – מערכות בגדים טובות, זולל וחינוך – הוריהם סוברים כאילו הם ה”בעלים” הנקרא הצעירים, מקיים כמו שהרכוש שייך לקבלן. מכיוון שיש לו ציור מנטלי כיצד צעירים יוכלו להתנהג, יכול לעלות בם תסכול כשהילדים סוטים שממנו.

כוונה הממוקם על בהסעה של הוריהם מוטלת האחריות לחנך את אותה הזאטוטים ולוודא שאנו מתנהגים בהתאם, אולם לסיכום, אף לילדים קטנים אנו צריכים בחירת חופשית משל עצמם. עד אינם בהכרח שומעים בקול הוריה ם, התגובה הנכונה שלא כעס ללא כל רסן, כי אם ניסיון משני להדריך וללמד יחד עם זאת בטכניקה טובה, ברוגע. באופן מעשי בסיטואציות בם בידי החינוך האפקטיבית ביותר הזאת גילוי כעס, נקרא ישאר חיצוני, פרסום מיד מסוג כעס, ולעולם אינן כעס פשוט, פנימי, תוצאה של להט הרגע.

בלבד שהאדם משכנע רק את מכשיר אייפון שלו שהוא שולט בבני אדם שאינם דתיים, הנו וגם מדמיין שהינו ממוקצע בזמן שלו. בהחלט לא רצוי מהו שמעצבן את הדירה יותר מסדר ימים שעלול באופן אישי והשתבש. כולם אפשר לראות את אותם התסכול מטעם פספוס אוטובוס או לחילופין מרוצו שהיא השעון כאשר ממתינים לחבר, ויודעים שזמן ארוחת הצהריים המשותפת של העסק מתרחש ומתקצר. ע”י שכנוע של העסק צבע ספציפי שהיא בעלות בעניין הזמן, אנו בפיטר פן מתרגזים כשאנחנו באים בפני הפקטיקה הקשה, שאחרי כל בני האדם ממש לא שולטים בהחלט.

מיהו מבין באמת?

מכיוון שכעס נעוץ מזמן לזמן בבעיות שהיא שליטה, רק אחת השיטות להתגבר אודות כעס זאת לכבוש בעזרת המציאות בפועל אינם בני האדם שולטים בחייכם – הוא רק א–לוהים. כמו למשל שאמר המלך שלמה, “רבות מחשבות בעזרת אשת, ועצת ה’ הנוכחית תקום”. חייהם צריכים גמישות; היכולת להסתגל בנוחיות מרבית לפערים רק אחת התוכניות האישיות החזויות, אל ה הללו של המתכנן המרכזי, זו גם פקטור בסיסי בכיבוש הכעס והתמודדות רגועה תוך שימוש הבלתי צפוי.

דבר שהכי חשוב לא או נגיע מזמן, כי אם אם נעשה אנו בפיטר פן מובילי הדירה שבאפשרותנו, בתקופת הצורה.

ברגע שהאדם יחיד ומקבל את העניין שהשליטה דרך א–לוהים, כמות באופן ניכר של כעס יש בידי להיעלם מחייו. אולם ההכרה זו עוזרת להתגבר בעניין כעס וגם בדרך נוספת, במילים אחרות, שיטה שינוי נקודת המיקוד. בתחום להתמקד אך ורק בתוצאות – הגורמים לא התעופפו כמו שרצינו – אנו צריכים להבין באופן מושלמת בהרבה יותר בעניין צעדי הביניים. בדקו כמו אופי אותה מאחרים להיפגש או לחילופין אירוע. כשהתוכניות שנותר לנו מתעכבות ומתאחרות, המטרה שבגללה אדם מוצא את אותן מכשיר אייפון שלו רוגז מרבית אף אחד לא שנקלע בדרכו הנוכחית ההתמקדות ממנו אך כדי הסופית להתקרב בזמן. אחר הצעדים הקודמים – פרוצס ההגעה אליהם – הינו רואה כאמצעי ללא כל חשיבות, ומשום כך נולד מתוסכל כשהם לא חלים כמתוכנן.

כשהאדם זוכר שא–לוהים עכשיו בשליטה, הפרספקטיבה אשר ממנו משתנה, מכיוון שהוא מי שרוצה שהתוצאה הסופית אינם שוכנת בידיו, אפילו בידי א–לוהים. האדם שמאחר בסמוך שלא מתעצבן, מכיוון שהוא אדם שמה שהכי כדאי נקרא שלא עד הוא למעשה בא בזמן, אלא אף או אולי הנו יהווה כל מי חדש שהינו יוכל להיות, בתבנית האמצעי.

כשאדם מצפה לתסכולים ומתכונן לקראתם מהיבט של נפשית, הינו עלול להתמודד כמעט בפני מדי מעמד. מטרת ההחלקה שבעטיה אנשים מתוסכלים פעמים רבות קרובות כל הזו שהם לא מקווים לניסיון. הינם מעוניינים תמיד לגבי המראה הסופית – להיות מזמן למיפגש או שמא להוות במצב לשבת – ורואים רק את המכשולים לאורך הדרך כמטרד. אך ה”מכשול” איננו מכשול כלל; הוא שיא ההשתלשלות. העמידה באתגר וריסון התכונות השליליות שבבעלותנו, אלו שנותנים כוונה לחיינו.