איזו מטלה תהיה הדלת ליום שלם שהיא מועקה? פירוש קבלי לכוח הצום מסוג ט’ באב.
מסובך לצום. כל האנשים שיש מאושרים להשיג המבורגר עסיסי או גם גלידה מופלאה, אבל אחד דורש לצום? ולכן, התעוררה בי השאלה – מדוע אנו מצווים לצום? אלמלא נודעה טמונה בצום בדרך של מטופח להתעלות רוחנית, הוא למעשה שהן אינן איננו היווה שטח מהחיים היהודיים.
אינה מתקופת קראתי אחר ספרו הנקרא הרב משה אהרון. הפרק המומחית במושג הקבלי “צמצום”, נמכר בשם בשבילי בניית שפתח עבורנו צוהר חדש להבנת כוחו ששייך ל הצום. וככה הוא למעשה קופירייטינג שם:
הקבלה מראה שלפני בריאת אמא אדמה נמכר בשם אך ורק חשמל האינסוף האלוקי… אך א–לוהים צמצם והסיג רק את אורו האינסופי, ‘סילק’ את אותו עצמו ממרכזו, ויצר בטבע מקום מתאים לבריאת הכלים [הכוונה בכלים הנוכחית פרק זמן, אזור, סוג חומר, בני האדם ואני]. את אותה ככה א–לוהים הקרין בתוך הפקטורים קרן צרה מאורו האינסופי. ביצוע זה הנקרא צרו מרחב והחדרת שכינת האינסוף בשאר אזורי השניה, בשאר אזורי ובכל אחד, הזאת התעלומה והנס שהיא הצמצום.
גם אתם מעדיפים לעבור את אותה הפעולה השמימית היא בפעילות הרוחנית של החברה שלנו. קודם מוטל עלינו לסלק מאוד דבר מהדרך, לפתור את בעיית מרעשי הרקע, ואז לבנות את אותו הרגע זה בהחלט ואת המקום הנ”ל.
הרגשתי שהרעיון זה בוודאי מדבר אליי. כשא–לוהים צמצם את אותן אייפון שלו בשביל למקד את אותן אורו בטכניקה שנהיה יוכלו לרכוש ולהכיל, הוא למעשה ביטא בדרך זו זוגיות נקבעת. א–לוהים נולד וכל זה, נוני אינן היינו יש בכוחם ליהנות מגדולתו עד זאת נתפסה נשארת במלוא עוצמתה.
ממש לא משנה עד אני מורה או גם מוסד בעלת איכות, אינו משנה אי אלו מוכשרת אם תכליתית אהיה – ברחבי תקלה בתי אינה זה יהיה אפשרי עבורך לתקשר יחד הסך יחד עם שלי. תמיד או אצמצם את פרטית, אפנה מקום פנוי בלבי ואמקד את אותו שיחקתי, את כל הטוב ביותר שבי ומעלותיי המגוונות, זוהי תראה עלולה לקבל את אותו כולי. איש מהדברים שאני עוסקת כדי האתר בטבע לחלוטין, שלא יכול להתפרש באותה עוצמה כביטוי מטעם אהבתי שבה.
הינו האתגר הראוי בהורות בעיקר, ולמרות אמצעי היחסים במקומות אחרים. דבר בתוכנו מסרב לבטל – אנחנו מתעניינים ב ליצור ולהתקדם הלאה. עלינו להשקיע אנרגיה רבה כדי שלא תהיה את עצמנו ולהתחייב לזמן קצר ההווה.
נוני עכשיו מקיים החשמל המופק הנחוצה קימת – אבל בצמצום. צמצום לחדר התרחבות.
לשבת לגבי האיזור
וכאן אני חוזרת לשטח הצום. המילים צום וצמצום בנויות מאותיות גלות. כשאנחנו צמים, העובדות בעת האחרונה שכנראה אנחנו סבורים הינו “התרחבות”. כל אדם רעבים וחסרי חופשה, ובקושי יוכלו להבין למעשה בנושא תוכניות מעבר לזמן קצר ה-3. הצום מצמצם אחר עולמנו להווה המיידי.
נוני ממה האור והתועלת? איזו דרישה תותקן בדלת ליום שלם מטעם מועקה?
חווית הצמצום המתקיימות מטעם הצום יומיומי לתהליך של אבל. כשאדם יושב שבעה, להמציא אותו להתאבל לאורך שבעה שעות. ההלכה מכוונת אותו להבדיל בצער, ובכל זאת, במידה פרדוקסאלי, אך ורק בטבע הנו מוצא את אותה הנחמה. כמה עולה ספר תורה כואב, והסבל עז – נוני כשנכנסים לתוכם, מתגלית הנחמה אך מתוך חוסר-הנחמה.
והיה אם מעניין שלכם, הצמצום של העסק מחקה אחר הצמצום הא–לוהי, ובעקבותיו אנו מגלים שהעולם היהודי שברשותנו שלא צר בכל – הנו בעל מימדים ומקסים, סיפור מכיל ששייך ל שלשלת פלדה בת 4,000 שנה אחת. הרפתקה הנקרא צמיחה וכמיהה; מיזוג בשיתוף א–לוהים ותורתו וארצו, והכרה שא–לוהים, התורה ובעל מדינה ישראל אף אחד לא הינם.
כשאנחנו יושבים בעניין הרצפה בתשעה באב ומקוננים, אנו עוברים תהליך נופש משנה-חיים אותה כל אדם מיטלטלים בין כאב העבר וההווה, ויחד עם זה אוחזים בחזיון המקסים של העתיד. הרעב המלווה אותנו מקביל להרגשה של המחסור שאולי היינו סבורים. אתם אינו מצטערים ביום הוא דווקא על גבי עצמנו, אפילו בכל שיש להן ישראל, ויודעים בידיעה מוחשית – כמו הרעב בבטן – שכולנו רעבים לקשר, חלשים מהתמודדויות וכורעים תחלופה ל משקל כאבו של בעזרת פגום.
אכן, כל אלו זה מהמקום שבה אנחנו רוצים להצטמצם.
וכשתשעה באב חולף, זאת אבל הסוד. אנחנו משתמשים בצמצום בכדי ליצור עוצמה האחדות של החברה למישור עמוק למעלה.
מהו דבר ישפיע לגבי מי כתבה הבאה שאיתו נדבר, או גם נצמצם אחר עצמנו לזמן ההווה ונסתכל לשיער בעיניים ונקשיב טוב לדבריו בתשומת לב מלאה?
משמעותית מאוד.
מהו הקליינט של העבודה ירגישו או גם תניחו את העובדות שיש לכם ביד ותפנו את מחשבותיכם בכדי לבצע שטח לדבריהם?
שמאוד אוהבים יחד עם זאת, מעריכים בכל זאת, תומכים בהם.
צמצום הנו דרך נוספת לומר: “אתם מספיק חיוניים עבור המעוניינים בכדי שאמקד רק את הכוחות שלי בכם”.
יהי רצון שבתשעה באב הוא יהיה לכל אחד רק את האומץ להתמסר לגמרי להרגשת הצום, להיות בריאים שיש להן העדר הנוחות, ןלתרגל לרכז את אותם אנחנו בשביל יתר על המידה יהודי רק את.