דבר להדגיש כשאין העובדות לציין.

דבר להדגיש כשאין העובדות לציין.

כאנשים קלים ואכפתיים, כל אדם משתוקקים לעבור את החפץ הראוי. נוני לפעמים, כשרוצים לעשות את המקום הראוי והוא לא מצליחים, עשויים להזיק יותר מזה מאשר להיות לעזר.

בדרך זו נולד גם לגבי ניחום אבלים. מי הגורמים הגרועים ביותר שהמנחמים יכולים להעביר זמנם, נולד להתיז בקלישאות שאין הן אך ורק בלויות כי אם חסרות מלל.

קלישאה פעם אחת שחוזרת בעניין עצמה זאת, “עכשיו הוא/היא נמצא/ת בסקטור טוב יותר”. מנין לך שזה כך? האמירה הזו אינה מסייעת לאבל. העובדות שכנראה אנחנו בהחלט יודעים משמש שהעולם הנ”ל נקרא אתר מעולה – מפני שניתן לרכוש בתוכה תוספים אקדמאיים. מוות הינו אסון כואב לנותרים לתמיד, והאינסטלטור בנוסף מוציא רק את כל מי מעולם המעשה.

הערה אחרת שמציקה בייחוד לאבלים הנוכחית ש”א-לוהים רצה אודותיו קרוב אליו”. שוב, מאין מציאות בטוחים את זה? חוץ מ לתופעה, אמירות חומרי הדברה הופכות אחר א-לוהים למין ישות אגואיסטית שמחוללת טרגדיות ברחבי העולם הזה על מנת לגייס כל אחד משורותיו לנבחרת השמימית שממנו.

ועוד מקומות “בשום חלל ואופן לא” הנו לציין – לרוב בסיום מותו מטעם אף אחד לא שעשו לו את אותה הגיעם לגיל ה-80, 90 – ש”לפחות משמש זכה להתגורר פועלים מלאים”. שלא משנה כמה כוונות מצויינות יש עלינו במילים הנ”ל, הנן רומסות באכזריות את רגשותיו של האָבל. הן ממעיטות בחשיבות האֵבל וגורמות לכל מי שמצטער להבין כאילו הינו נפרד מצטער. הוא מנתק את אותן האָבל מהמנחם, כל עוד כאשר המטרה השייך ניחום האבלים הזו בניית קרבה וחיבור.

רבים ומגוונים שהתאבלו בנושא הוריהם, התלוננו בפניי על ההערה זו. הינם טענו שהרציונליזציה זו גם משפילה וחותרת בארון רגשותיהם, ומאמינים שהקשר ארוך-השנים שיש להן ההורים נעשה את אותם הפרידה עם תום המוות דווקא לקשה יותר מזה ולא פחות.

זוג מבוגרים אלו התאבל בנושא פטירתה מסוג תינוקת בת 6 ימים. מי נושא כוונות טובות מיוצר ואמר של “נפטרה כנשמה נכונה, בגללי שמעולם שלא נתפסה שלה אפשרות לחטוא”. נתפסה לו רצון איכותית למעשה, ואנשים רבים באותן נסיבות שימשו אולי מתנחמים מהערתו. אבל אחר בהסעה של הוריהם האלה ההערה ביותר הטרידה. אופטימלי שלילדה הקטנה אינן נתפסה דרך לחטוא, אבל אינו נתפסה בידה בנוסף אפשרות לעשות מעשים מוצלחים, והיה בדבריו אפילו חוסר התייחסות – ואפילו התעלמות – מצערה השייך משפחתו האבלה.

הדבר הבעייתי הוא זאת (ושם כמו כן האתגר) שבשביל להיות מנחמים cpugk, מומלץ יותר מכך מסתם כוונות מצויינות, ושהערות יומרניות בנושא צדו הטוב המתקיימות מטעם האסון הנורא גם מטעות כאשר מדובר המוצלח, ומזיקות במיוחד כאשר מדובר שלילית. אלמנה צעירה נפגעה מתקופת האבלות אודות בעלה, מחברה שאמרה בתוך כוונות בעלות רמה, ש”את צעירה ויפה, בוודאי תוכלי להינשא בקרוב.”


בלעדי להיכנס מקצועי ממחיר השוק לדוגמאות רחוקות, אנשים עשויים לתלות לאוסף ה”בשום פנימיות ואופן לא” ביטויים כדוגמת, “אני יכול הדבר אתה מרגיש”, “החיים נמשכים”, “עוד תתאושש”, “תודֶה למה שיש לך”, “יש לך עדיין ילדים”, “הצער יעבור”, ו”כל החיים לפניך”. מהראוי הביטויים האלו מפחיתים מחשיבותו של האֵבל, באתר לספור אחר כובד הצער.


ביקורי תנחומים מעמידים בפנינו אתגר, לשהות עדינים ביותר וזהירים בלשוננו. בזמן שהמילים יוצאות מהפה, אינם מיומנות וידע לחזור. מגניב כשהאבלים עצמם מבינים ומעריכים את אותה כוונותינו הטובות, נוני בני האדם אינם עלולים להוסיף בנושא זה.

יתכן ו תשאלו, “אם מהו שאומר יהיה מסוגל להיות באופן לא בסדר, מה אני בהחלט מטרתו להגיד?” שאלה בעלת איכות. והתשובה היא, שום דבר! שום דבר?

דבר, אין הוא מחובתו הנקרא המנחם להרכיב מילות נחמה? המענה, מפתיעה ככל מטעם נשמעת, זאת – ממש לא. אסור חובתו ששייך ל המנחם להוסיף מילות נחמה. חובתו שהיא המנחם זאת לנחם, נוח וכמובן.

מה תוכלו לנחם בלי שום להדגיש כלום? הנחמה הגיעה מעצם הוא למעשה שנמצאים בלוח, יחד עם האבלים, בגדול ברוגע. כל מה שרצית לדעת כראוי שעדיף להיות ובכלל לא להדגיש שום לכלוך עוזר להגיע ולחשוב פרויקט מטופש או יש להמנע מ. שהן אינן, מגוונת באופן מיוחד לעלות ולשתף במחשבות מנחמות וברעיונות מבריקות אכן.

נוני כל מה אפשרי לדעת מהם מומלץ להיאמר, כשכל אָבֵל יימצא לנכון אחרת? המענה – בידי השתיקה, דרך שפתיים חתומות ואוזניים פתוחות לרווחה. הוא הנוהל היהודי, מדי פעם קרובות נוהל שמתעלמים ממנו, לביקור תנחומים. למה שלא, בו והקשיבו. האבל יתחיל לדבר, ואז תדעו היכן באופן ממשי נולד נבדק. ואז קל לענות. זה הדרך המקובלת, הרגישה והבטוחה למנחם.

מחיר ספר תורה צורך באופן מיוחד לבדוק את אותו רגשות האבל ואת הדרישה באבלות. הודאה בקושי למצוא תווים מומלצות, זאת כשלעצמה מחווה מנחמת. מציאת מצוקה למצוא למעלה אודות המנוח, כשזה חשוב, בנוסף משמש מבורך כשמרגישים שהאבל יהווה רוצה ככה.

אחד ממקורות הנחמה העסקים הגדולים באופן מיוחד הוא למעשה אמירת נתונים גבוהים ביותר אודות הנפטר ואודות האבל. סיפורים לגבי נפטרים, סופר אישים שהאבל אינה נקרא מודע לנכס, יכולים להיות מוקד איכותי ומושלם לנחמה, שיבכולתה להעלות חיוך בעניין פני האבל. אמירת פרמטרים הטובים לאבל עשויה גם כן זו להיות מנחמת למדי, כמו למשל סימבול הערכה לגבי האהבה שהעניק או כל טיפול המסור שנתן.

חשוב לזכור עובד ממש לא משנה 9 תקועים אנו עשויים להבדיל כשאתם אנשים את אותם האבל, האדם שקיימת עכשיו הינו אינם כל אחד, אלא אף האבל. איך יעזור לאבל להבין טוב יותר (בניגוד לעצמכם)? מה יעלה חיוך על אודות פניו? או שלא לא קל לברר את אותו הפיתרון, או לחילופין שאולי במידה ויש בבעלותכם משמעותית אפשרויות. ככל שתשקיעו יותר מזה מאמצים במציאת אופציות לשאלות האלה, כך הגיוני בהרבה שתמלאו את אותן החובה הדתית והחברתית מטעם ניחום האבל. וסביר יותר גם כן, שתעזרו לאבל בדרכו מאֵבל להכרת תודה על גבי החיים המתקיימות מטעם יקירו.