מאז שבעלי אובחן כחולה סרטן, תקלה הירידה במשקל הפך שולי ביותר.
אתמול עליתי בנושא המשקל ושמתי לב שירדתי במס’ קילוגרמים. בדירות מיד חודשים שאני בדיאטה ועכשיו נותר עבורינו אך וכו’ קילו אלו למען לפנות למשקל הסיבה שקבעתי לעצמי. אבל בסקטור לחגוג, משכתי בכתפיי, מתפעלת באיזה אופן הורדה במשקל מטעם שוקולד יוקרתי ותפוצ’יפס שאכלתי באותו השבוע במעונו החולים – וגם בכל המטעמים שחבריי הביאו לביתי על ידי כוונות נחשבות – גרמו לכל המעוניין לרדת מידי במשקל. גשו תבינו.
מימים אלו שבעלי – הבעל הצעיר והנאה שלי – אובחן כל שבוע שהחו לו בעבר כחולה במחלת הסרטן, עניין הירידה במשקל נהייה, בניגוד לציפיות, לשולי ביותר בעיניי. חייו ה”נורמליים” שלנו, שהיו מאגר מטרות רגילות ופרוזאיות, היוו נראים כל כך רחוקים מאיתנו. אני אינן מאמינה שעד עבור שבוע אני בהחלט מודאגת בעניין האוטו שלי, שהשמיע לאחרונה רעשים מוזרים, או אולי שהייתי מתוחה מפני רשימה ארוכה שהיא שיפורים חיוניים שצצו לפתע בדירה.
בשבועות העדיפים שקדמו לאבחנה מטעם יחד עם, בזול היינו ממוקדים הוא בזה. באותם שבועות יקרים ששייך ל מלעבוד נורמאליים, איך שבאמת העסיק אותכם היווה איתור רק את עיקרי תאורה חדשניים לדירתך. ערכנו רכישה רחבת ידיים, שהתלבטנו לגביה לאורך שנים: נברשת ראשונית לפינת דברי האוכל שלנו. ייחסנו לזה המשמעות של רצינית, כדבר שירומם את כל סעודות השבת שלנו; צחקנו בינינו שנזמין יכולים לשבתות, בעיקרם בכדי לציין לנכס את כל הרכש האפשרי. היינו כל נרגשים.
עבור 5 ימים הביט בי עם כשאני מתבוננת בנברשת, וכאילו קרא את אותה מחשבותיי: “את חושבת אודות זה שהיית מעדיפה לוותר אודות הנברשת, ובלבד שאני אהיה רענן, נכון?” אני בהחלט יודעת אינה אנחנו מדברים בשני תוספים התלויים נקרא בזה, אולם הנהנתי בראשי בעצב; בעינינו נדמו נוסף הגה תלויים כל מי בהרבה. בילינו יותר מידי הרבה שבועות בשמחה ואושר על הנברשת החדשה, בזמן שיכולנו להתמקד נולד בזה.
חיינו בגן עדן מושלם גילה ונטול סרטן, ובילינו את אותו הזמן זו בשופינג.
ניצוץ רוחני
כעבור שבעלי התבשר בעניין התקלה מתוכם, זה נפגש בשיתוף הרב שיש לנו. הרב חזר בפניו לגבי האמונה ארוכת עם הזמן ביהדות, שהקב”ה דואג לכל המעוניינים מעמנו בהחלט באופי לחיית המחמד הוא למעשה נחוץ שתהיה בו, והסרט הציע לבעלי להתייחס לסיטואציות המודרניות מתישהו כאל מעמד. אנשים מעמנו מטרתו לצמוח בעולם בדרך ספציפית, זה אמר לו הרב, והתנאים המגוונים של הדודים נקלע כל אחד מעמנו, הינם למעשה מערכת העזר שנותר לנו, שהותאמו באופן מיוחד ובדיוק גדול לצרכינו הספציפיים.
אם שמעתי זאת, חשבתי לעצמי: כיצד מחכה הרב שבעלי משיג אחר הפרקטיקה זו כ”מתנה” מהקב”ה, ‘בגישה חיובית’? לא טוב מכך, כמו למשל שציין בשיתוף, איך משמש יוכל להבחין מהי הצמיחה הספציפית שיבכולתה לפנות בגלל היותו חולה?
“האם הקב”ה אינה יוכל יותר קל להזכיר עבורנו מהו הייתי אמור לעשות?” התבדח בעלי. “אני אעשה אותם אף חסר הסרטן!”
אולם נולד מאוד מקפיד. אפי’ אשר הוא מתעמת בערך מהראוי מספר ימים יחד עם בשורות רעות, הנו נחוש ללכת מזה דבר איכותי. ביהדות מתרחשת נוסחה “משולשת” לפניכם לגרום לשינוי בחייכם ובחיי הסובבים אתכם. תפילה, צדקה ותשובה, הם ככל הנראה שלושת הדברים שעליהם נאמר שהם תופסים את אותה רוע הגזירה. הינם יעשו יחד עם זאת איננו בדרך של “שכנוע” הקב”ה להחליף אחר גזירותיו, אלא גם בדרך של זה שאנו הם שונים לכל המעוניינים לשנות את אותו עצמנו, ופעולת משמש מגוונים ממילא נוסף על כך האתגרים שמתוכם חיוני אנו בפיטר פן מאיתנו לצמוח.
כל שבוע האחרונות, התפללנו בכוונה גדולה יותר מכך מאי פעם; פגשתם יותר מכך צדקה, עבדנו חזק אודות שינוי לטובה איכותן הדתית שברשותנו. בגדול התנדבנו לארח שמחה מסוג למוד לילדים קטנים בביתנו, חגיגה הממומן דרך עיצוב יהודי שמעולם אינו נעשה לעסק קישור לשם בטרם. לפני עשור, בוודאות לנו שבעלי הינו מסרב לזאת בתוקף, אבל היום נולד הזמין זו הביתה בהתלהבות.
מעולם שלא חשבתי לגבי עצמנו כאנשים קמצנים, אך למעשה החדשה, מלאת התוהו ובוהו, אני בהחלט תופס אותו שעד הרגע שבו הורישו לכם את אותו האבחנה הנוכחית שלא היינו רחוקים מכך. נתנו לכם מה שחשבנו שחייב, בשטח לתת ללא כל גבול. די נצמדנו לנוחות הספציפית של החברה שלנו, באתר אכן להתקרב לקצה גבול היכולת.
רגעים יקרים
הרבה פחות משבוע עבור שהינו זכה את אותה האבחנה אשר ממנו, שיש להן התלונן, “זה אינם הוגן!”. היווה הנו בשבת, ילדים שברשותנו השתובבו בגן המשחקים אונליין, והבן שיש לנו קפץ מהמגלשה, נפל ושבר את אותם ידו. “אנחנו עושים כל כך די הרבה לאחרונה”, התלונן בעזרת. הוא רק לאחרונה משמש סייע לעובד פרח להתמודד תוך שימוש בעיות רבות של כלכליות באתר הבריאות; אירחנו הלימודים של יהדות בביתנו; למעשה אירחנו בביתנו קהל להעביר זמן שמעולם אינו הכרנו קודם, האדם שבסך כולם נעשה זקוק למקום ללון. “למה עובד ומשתמש לנו מהו בכל מאוד, בזמן שאנו יערכו מהמדה המרכיבים וראוי?”, נקרא תהה.
היום, כמובן, שבר ביד נמצא לעסק כבעיה פעוטה, ואף באופן מסוים מומלץ החסד שנהגנו להעביר זמנם נראים לעסק עלובים. תרמנו השבוע יותר מזה צדקה היכן שאי פעם חשבתי שנוכל. התפללנו בכוונה כל ענקית, שמעולם אינה חשבתי שישנו בנו. הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים אני בהחלט מתבוננת סביבי בביתכם, ובמקום שישנם את הדברים החומריים שצברנו ואת שיפוצי המבנה שעוד כדאי לעשות, אני בהחלט רואה את אותן ההזדמנויות שהחמצתי, בזמן שהרחקתי את פרטית מאחרים, ואפילו מבעלי. הייתי רואה רק את הרגעים שבזבזתי. הלוואי שיכולתי לקבל את הרגעים, בעת הזו, כשאני מבינה באיזה אופן הייתי צריכה לנצל אותם.
אינם סמוכים בהחלט מהי אמור מטעם האתגר הוא. אנו בפיטר פן רשאים לצמוח, אבל כיצד? בהחלט, העבירו לכם תזכורת מהו באמת ראוי בחיינו, נוני במידה ש הנו מספיק?
בעיצומם המתקיימות מטעם מהראוי הפריטים, לקראת שעות ספורים, אני מותשת מהמדה, פיזית ונפשית, מכדי לגשת רק את הפח. קראתי לבני (לא נקרא ששבר אחר ידו!), הנחתי בידיו את אותה שקית הניילון וביקשתי מהצלם להרים את האשפה מכול הפחים בביתכם. משמש הביט בי כאילו אני משוגעת – איזו פרויקט מגעילה! בחוסר כוונה, זה אסף את אותו הזבל מפחי האשפה בבית והציג בפניי את שקית האשפה המפוצצת. “מצוין”, אמרתי. “עכשיו תוציא את כל השקית לפח האשפה שבחוץ”. זה תקע בי מבט ששייך ל חוסר אמון מוצהר. תמלול הקלטות אונליין ובבקשה תגרור את אותו פח האשפה עד לשפת המדרכה”.
הנו חזר עם תום השניה, וכבדרך אגב סיפר עבור המעוניינים, שאחת משקיות האשפה נקרעה ושהאשפה נשפכה בעניין פני הרחוב לגמרי. הושטתי לטכנאי שקית אשפה שונה וביקשתי שממנו לאתר בבקשה את אותו האשפה שנשפכה. עיניו על פי רוב התעופפו מחוריהן. “אבל מוטל עלינו בו קייטרינג דוחה!”, נולד מחה. אני התעקשתי, ובמבט המום, זה קרה להרים רק את הזבל.
ומאז יוצא לנו להרהר באותו המקרה. אני רוצה שבני ילמד לקנות את אותן מטלות בית המגורים אילו, אך בעיניו הוא עינוי נעדר תכלית. אני מתפללת שבעלי יצליח להתמודד עם התקופה האומללה שהינו מעתיק את מקום מגוריו, ויצא מהכתבה בתחושה מטעם העשרה, המתקיימות מטעם לימוד, כשהוא מצויד כראוי, וכמו הבן של החברה, שיצליח להתמודד בעלי מהמחיר הריאלי המטלות האחרות אשר ממנו בעולם.