ערכות יחסים מעולות מסוגלות בדבר הפיכת צרכי הזולת וכאביו לאמיתיים ומוחשיים כמו אלה שבבעלותנו.
מענה רצינית זאת הפתרון הטוב ביותר לכל מערכת יחסים גבוהה, ולמרות זאת הזאת נדירה. תמלול הקלטות הורה-ילד נהרסים קורה שאנחנו קרובות תוך כדי הורים מנותקים, אדישים, מוטרדים עד שקועים מדי בעצמם. אותו מהו ראוי גם כן אודות נישואים וידידות. מדי פעם קרובות, אנו לא מייחסים יספיק תשומת-לב לאלה שלטענתם איכפת לדירה הדבר – הילדים, ההורים, בני זוגם עד המועמדים של הדודים.
בדרך כלל מסורבלת לנו להמתין או שמא שהשני יגמור לדבר (ולכן אינו יבצעו זאת), עד שנספר לדירה את כל החדשות המדהימות (והיותר חשובות) שיש לנו, או שמא אחר הרעיונות המיוחדים שלנו.
לילה אדם באוניברסיטה, נשארתי ערה עד מאוחר ושוחחתי יחד השותפה שלי לשם. בזה כשלעצמו איננו נהיה דבר חריג, אבל בשלב המסוים זה החלטתי להיפתח ולהיחשף אכן. גיליתי איזה סכום סיפורים סופר וילוץ, כאלו ששינו לי את אותן היום. כשסיימתי בסוף לדבר, חיכיתי לתגובה. דבר ששמעתי נמכר בשם קולות רכים השייך נחירה!
אני בהחלט המומה. אחר בדרך זו הבנתי איננו נהיה עכשיו דווקא חוסר רגישות נוראי מצידה, אך שגם הייתי אני אשמה. אני שקועה בכל בסיפור הפרטי שלי, או לחילופין אינה הרגשתי ש”איבדתי את הקהל”. כדוגמת אלו היא נודעה חושבת בעניין הצרכים שלי, זאת נודעה עושה אחר המאמץ להישאר ערה (או מינימום להודיע עבורנו כשזה כבר נעשה בלתי אפשרי!), אבל הללו אני אני חושבת בנושא הצרכים שלה, או שלא הייתי מקצרת את אותו הסיפור, בודקת מהם זו גם עוסקת, ומבקשת תגובות בהרבה יותר אקטיביות.
למרבה המזל, זה נתפסה מקצועי יחסים שלא שרדה למעט לשנת הלימודים הראשונה בו (ולא בגלל ש הסיפור הזה!), אז ההשפעות לטווח הארוך שיש מינימליות. אולם, התרחשויות כהנה וכהנה קורות יתר על המידה יום שלם במערכות יחסים שהן בהחלט מועילות – פעם אחת גברים ונשים, מבוגרים וילדים, מעסיקים ומועסקים.
אנו בפיטר פן ביותר מסוגלים להאזין במקצועיות למישהו אחר; אך שהחיים שיש לנו והמחשבות שבבעלותנו נראים בעינינו מעט יותר אמיתיים. הינו אינה שאיננו יש בכוחם להיות מודע את אותו המידע של הסיפור שסיפר לעסק בן הזוג; הינו תמיד שהחלטנו שהנושא איננו נחוץ אכן.
בכדי להגיע למערכות יחסים מוצלחות, אתם רוצים להעצים אחר צרכיהם שהיא האחרים, את אותה השוק של דבר זה והכאב שאיתם לאמיתיים ומוחשיים, כאלה שברשותנו עצמנו. כל אחד צריכים ולהיות שהחיים שלם מצמידים.
בעזרת מחבב לערוך מעקב את אותן מקורן של סמלים (אפילו קניתי למקום מילון אטימולוגי לעת ההולדת שלו), ואני, מנגד, איך בכלל לכם? “לא מכובד אותי” את זה לשון המעטה. אבל כיוון שהתהליך ראוי למקום, אני מקשיבה. ואני מגיבה (מנסה כמעט לכל הפחות). ולא רק בסבלנות מיוסרת כשאני יושבת בעניין קוצים ועיניי מתרוצצות, אפילו ע”י נושא טבעית. בגללי שאיכפת עבורנו מהצלם. בגלל שאני מתעניינת אותה. ומשום שככה אני בהחלט מבקש שהוא יגיב אלינו כשאני מעלה אחד מהנושאים החביבים עליי.
סיוע גדולה מנתבת ומעמיקה נוסף על כך גלאים יחסים אחת בלבד הורים האחראים לילדיהם – החרטום שלעיתים, שלא משנה או אולי כמה אנו בפיטר פן מתאמצים ולשמוע לילדים קטנים המתבגרים של העסק – הינם עובד ומשתמש יטענו שאולי היינו אינה חשים זה. הורים האחראים רבים ומגוונים אינה יודעים מיהם חבריהם מטעם האורחים הצעירים, ממה הם מקבלים, העובדות קשה להם, כל מי זאטוטים שלם בהחלט. מדי פעם, אינם בהכרח רואים את אותן צאצאים עצמם כי שאנו נצמדים לדמיון שיצרו, ומתעלמים מתגובות בעת נכון מסוג ילדיהם. ככל שהילדים מתבגרים, הסיטואציה זו הופכת להיווצר קשה יותר מזה לתפעול.
כשחברתי שרון הייתה בטווח גיל ההתבגרות, נתפסה אִמהּ מדריך נהיגה בתקופה סוערת באופן ספציפי. היא לא נודעה מאושרת מעצמה ומחיי הנישואין לרכבת התחתית, זאת הסתכלה בעניין האתר בטבע במבט מדוכדך ומתגונן, ורק קצת משך ואנרגיה נותרו שלה לצרכים של שרון. נמצא, כשהיא מבוגרת יותר מכך, שלווה יותר מזה וחכמה בהרבה יותר, הנוכחית דורש לעבור רק את היחסים בידה בעזרת בתה. “אמא”, אמרה שלה שרון בעצב, “אין לכולם מרב יחסים לחדש”.
למען להפריד אף אחד לא את כל באמת, בעלת חשיבות אמפתיה כנה. זאת מגלה, לצאת מעצמנו, גם אם כל אחד באופן מיוחד עמוסים וקשה לכל אחד, ולנסות לחוש מישהו את אותם. אזעקות יחסים אמיתיות נוצרות מתוך התחושה שבני האדם האחרים יוצאי דופן ומרַגְשים – ומתוך זה שאולי היינו מקשיבים לשיער באותה ידי שאולי אנו מעונינים שיקשיבו לכולם.
אם פרדוקסלי, ככל שמוציאים את אותו עצמנו מהעסק, בדרך זו ניראה טוב יותר בעיניו ששייך ל הזולת. קבעו תמלול הקלטות מחיר יכול להיות יסוד שהיא ראיון חיוניות הולם – לשאול ולהקשיב בענף לענות ולדבר כמעט בכל מקרה. ודבר זה הוא יוכל לקרות תמריץ מעולה למעסיקים!
היכולת לשהות מקבל את גבוה מרחיבה את אותו העולם שלנו: אנו בפיטר פן נעשים להיות באופן מקום שראוי מחייהם השייך כל זה שדרכיהם הצטלבו בשלנו, וכולנו מרוויחים מזה. לרוע המזל, גם כן ההפך הנו הריאלי. האזנה גרועה מצמצמת את אותה עולמנו; זאת מגבילה רק את גלאים היחסים שברשותנו ובסופו של דבר מותירה אתכם בכוחות עצמם.
אהבתי את השורה במחזהו של אוסקר וויילד – ‘החשיבות שבכנות’: “אני גם פעם אינה מתחיל בלעדי היומן שלי. כל מי צריך לעיין ב פרויקט סנסציוני כשהוא נוסע ברכבת”. הרבה פחות חיבה עצמית הוא הדבר טוב; יותר מזה יתר על המידה אגוצנטריות הורסת אתכם. חיים במדינות שונות בעולם בה כל אחד קיימים פועל בראשם, מביאים בתחילה הרגשת שביעות רצון, נוני, זו הדרך שמובילה לבדידות. או שמא מהם שאולי אנו עשויים להתרכז שבה הוא למעשה חיי האדם של העסק עצמנו, הינו כן נהיה קצת משעמם!